באות בזמן

דליה משביעה את הרביעייה בשבועת דם שלא יקליטו פודקאסט עם אף אחד אחר לפחות עד סוף ימיה. שחר מנסה להתמודד עם ההנחיות הנוקשות של מסיבת ימי הולדת בבית הספר באתי הפרק אזעקה קוטעת את השיחה ודליה מסרבת להתפנות, אבל כשהם חוזרים מהמקלט דליה מספרת על תערוכת הצילום של ארז חרודי ועל היוזמה להעביר פרגולה מהבית ההורס בקיבוץ כפר עזה לקיבוץ רוחמה.

רועי ועילי ישתפו מסיפור הגבורה שלהם ואיך כל הנסיבות היו נגדם בהופעה האחרונה באמפי שוני ואיך למרות הכל בסוף הכטב"מ לא נפל להם על הראש, וגם נזכרים ביום שבו רבין נרצח ואיפה זה תפס כל אחד מהם ואיפה זה פוגש אותם היום.השיר בפרק אני נושא עימי מילים: יעקב אורלנדלחן: דוד זהבי

דליה ממליצה בחום על הסדרה המו"לים בכאן 11 במיוחד בתור מי שמכירה היטב את הנפשות הפועלות, על הסרט המרגש שנעשה ברשת 13 על רייצ'ל וג'ון גולדברג פולין. על מטה משפחות החטופים והמלצה חמה מעילי לנהל שיחות משפחתיות קשות על שיפוד.https://chat.whatsapp.com/I182XncRdhuBzYdiIpe2gLזו קבוצת הווטסאפ להתנדבות במטה משפחות החטופים 👆🏻השירים בפרק-באביב את תשובי חזרהמילים ולחן : שארל אזנבור תרגום : אבי קורןאם היה לנו זמןמילים: אורן יעקובי, עילי בוטנר לחן: עילי בוטנר

רק דובר צה״ל מזכיר את החטופים. תעשו עם זה מה שאתם רוצים. ציר פילדלפי התייתם ואנחנו במוד חרישי. רועי לוקח הכל בחשבון ולכן הוא מכין את עצמו בכל מקרה להופעה עם עילי בשישי הקרוב בשוני ובכל מקרה זה איכשהו תלוי בנועה קירל. הילדים של שחר רוצים ג׳ל ולדליה יש בעיה עם להגיד את האמת.

מזל שיש את דליה גוטמן כדי שתחשוף בפנינו שגיל אלדמע כתב מכתב אהבה לנעמי שמר שבכלל העריצה אותו. ינון מגל מציע מציאות חלופית שבה כולם שמחים ואין מלחמות ושורר שלום עולמי בין כולם. שחר כפסע מלהיות פאדיחה בעיני ילדיה ויש מצב שהיא תהיה אחרי החיקוי שעשתה להם; התליון החדש של דליה והחברה רקפת מוהר; ואפילו רועי האסוף מטבעו, לא יכול להישאר אדיש מול משפחות החטופים שחרב עליהן עולמן.וגם: מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב המציג את "משכית 70/30/10". תערוכה המציגה את סיפורה של משכית - מותג ישראלי אייקוני - לאורך 70 שנות פעילות.מהקמתה ב-1954, דרך שנות הזוהר כרשת בוטיקים מובילה, ועד לתחייתה המחודשת כמותג אופנה עילית בימינו - בואו לגלות את הסיפור המרתק של משכית במוזיאון ארץ ישראל.לפרטים נוספים בקרו באתר מוז"א www.eretzmuseum.org.il/

המוני אנשים ודומיה אל מול הארון של כרמל גת ז״ל. דבר אחד נורא יותר מה-7 באוקטובר, 11 חודשי ההפקרה של החטופים אל מותם. מה העצה שנותנת מירב רוב לאדם ששרוי באבל? למה מפסידים את המת לטובה? כדי שנזכור את הטוב.יורם עוזיאל ו׳הצוות הצפוני – התנדבות לעוטף׳בנק לאומי עכו, סניף 960חשבון: 00410592להעביר אסמכתא לתרומה לקבלת קבלהטלפון: 054-4488915