להתחיל להפסיק הרגל מזיק - עם רפיק

התמכרות היא לא לחומר או להתנהגות, ההתמכרות היא ניתוק מרגשות לא נעימים.

רוב האנשים נוטים לבחור כוונות חיוביות לצמיחה אישית (לדוגמה: "אני רוצה להיות יותר מאושר," "יותר ממוקד," "יותר בריא"), הנסיון מורה שגישה זו אינה אפקטיבית. כוונות חיוביות הן לעיתים קרובות מעורפלות וקשות ליישום. במקום זאת, בהקלטה אני מציע לנסח כוונות בשלילה כפולה ("אנטי משהו" או "פחות משהו"), מה שהופך אותן למעשיות, מדידות וקלות יותר לעבודה.

מכורים נוטים להקטין, לצמצם ולהסתיר את כמות השימוש שלהם.הכחשה והסתרה אלו הן תופעות טבעיות, שכן הנפש מצוידת במנגנוני הגנה שנועדו להגן עלינו במצבי מצוקה ולאפשר תפקוד.עם זאת, מנגנוני הגנה אלו הופכים למכשול בתהליך שינוי הרגלים, מכיוון שהם מסתירים מאיתנו אמיתות לא נעימות ומפריעים לנו להתמודד עם הבעיה.

אנשים נוטים לחשוב שהבעיה בהתמכרות היא הכמויות הנצרכות. עם זאת, אין מדד אובייקטיבי שיכול לקבוע מהי כמות "רעה" או "טובה" לצרוך (בשתייה, בעישון, באכילת סוכר וכו').הבעיה פנימית ורגשית: הבעיה בהתמכרות היא פנימית וקשורה לרגשות. אדם יכול להרגיש רע משימוש קטן או גדול, בהתאם ל"אמת מידה פנימית" שלו, המושפעת מערכים אישיים, חינוך וסביבה (מושג "עבודת מידות" מהיהדות).ביקורת עצמית, אשמה ובושה: הסיבה העיקרית להחלטה לצאת להפסקה משימוש אינה הכמויות, אלא הביקורת העצמית, האשמה והבושה שהאדם חש. רגשות אלו הם פנימיים ומוסתרים לעיתים קרובות, ויוצרים מציאות פנימית "חמוצה" וביקורתית, גם אם אינה משודרת החוצה.