סטריטווייז היברו פלוס

'מלא', חלק שני: הפעם גיא מסביר מה זה חציל ממולא, משמיע שיר מתימן, ומלמד מה פירוש המילה מלאנתלפים.New Words and Expressions:“Shesh-esré mal’u la-na’ar” – The boy has reached the age of 16 – שש עשרה מלאו לנערMal’u + le-mishehu + age Mal’u lo shloshim – He turned 30 – מלאו לו 30Mal’u li arba’im – I turned 40 – מלאו לי 40Mal’u la shesh – She turned six – מלאו לה ששHu ben 40 – He is 40 – הוא בן 40Hu chogeg 40 – He is celebrating 40 – הוא חוגג 40Hu higi’a le-gil 40 – He reached the age of 40 – הוא הגיע לגיל 4020 shana mal’u la-hatima al heskem ha-shalom im yarden – 20 years since the signing of the peace treaty between Israel and Jordan – 20 שנה מלאו לחתימה על הסכם השלום עם ירדןMemalé makom – Substitute, stand-in – ממלא מקוםLemalé – To fill – למלאMakom – place – מקוםLemalé tofes – To fill out a form – למלא טופסTemalé et ha-tofes – Fill out the form (m.) – תמלא את הטופסTemal’i et ha-tofes – Fill out the form (f.) – תמלאי את הטופסTsarich lemalé et ha-tofes – You need to fill out the form – צריך למלא את הטופסMadrich le-milui tofes – Manual for filling out a form – מדריך למילוי טופסBitu’ach leumi – Israel’s national social security – ביטוח לאומיMiluy – Filling – מילוי“Be-zman she-ha-batsek mitkarer” – While the dough is chilling – בזמן שהבצק מתקררAni osé et ha-miluy – I am making the filling – אני עושה את המילויHatsil memula – Filled eggplant – חציל ממולאHatsil memula be-basar – Eggplant stuffed with meat – חציל ממולא בבשרHatsilim memula’im – Stuffed eggplants – חצילים ממולאיםMemula’im – Stuffed vegetables – ממולאיםGalbi malan – My heart is full (Ar.) – גלבי מלאן – قلبي ملانMalan (Ar.) – Full – מלאן – ملانMalantalafim – Gazillion – מלאנתלפיםMalan (lots) + ta + alafim (thousands)Shvatalafim 7000 – Seven thousand – שבעת אלפיםShmonatalafim 8000 – Eight thousand – שמונת אלפיםTik 1000 (Tik elef) – Case no. 1000 – תיק אלףSherut milu’im – Reserve service – שירות מילואיםHayal miluim / milu’imnik – Reservist – חייל מילואים, מילואמניקAvoda be-misra mele’a – Full time job – עבודה במשרה מלאהMishehu she-malé me-atsmo – Someone who is full of himself – מישהו שמלא מעצמוMele’ah me’atsma – Full of herself – מלאה מעצמהPlaylist and Clips:Gabi Shushan – 16 Mal’u La-na’ar (lyrics)20 shana mal’u la-hatima al heskem ha-shalom im yardenMilui tofesMiluy – Filling (food)Hatsil memula – Filled eggplantGalbi Malan (Ar.) – My Heart is full –  قلبي ملانMalantalafim – GazillionSherut milu’im – Reserve serviceAriel Horovitz – Sigal Nahmias (lyrics)Tik 1000 (Tik elef) wikipediahttps://en.wikipedia.org/wiki/Investigations_involving_Benjamin_Netanyahu#Case_1000

משתמשים ב"אני מה-זה מלא", כשאוכלים יותר מדיי צ'יפס, למשל. או כשרוצים להגיד לאמא פולנייה שתפסיק להאכיל אותך. גיא מסביר.New Words and Expressions:Malé, mele’ah – Full – מלא, מלאה“Ani zocher be-leilot shel yare’ach malé” – I remember, on full moon nights – אני זוכר בלילות של ירח מלא“Ani makpida lehagid she-ani shmena, ani lo mele’a, o mele’a ba-mekomot ha-nechonim” – I insist on saying that I am fat, I am not chubby, or full in the right places.” – אני מקפידה להגיד שאני שמנה, אני לא מלאה במקומות הנכוניםBachur malé – Chubby guy – בחור מלאBachura mele’ah – Chubby girl – בחורה מלאה“Banot pashut hayu yoter mele’ot” – Girls simply used to be curvier – בנות פשוט היו יותר מלאות“Ve-ze nechshav la-yofi ha-ultimativi” – And it was considered the ultimate beauty – וזה נחשב ליופי האולטימטיביMele’im ad efes makom – Filled to capacity – מלאים עד אפס מקוםHa-ganim ha-leumiyim mele’im ad efes makom – The national parks are filled to capacity – הגנים הלאומיים מלאים עד אפס מקוםTfusa mele’a – Full occupancy – תפוסה מלאהModé be-fe malé – I fully admit – מודה בפה מלאLedaber be/im pe malé – To speak with your mouth full – לדבר ב/עם פה מלאAsita malé ta’uyot – You made lots of mistakes – עשית מלא טעויותHayu sham malé anashim – There were lots of people there – היו שם מלא אנשיםAni save’a/sve’ah – I am full (food) – אני שבע/שבעהAni malé/mele’ah – I am full (food, coll.) – אני מלא/מלאה“Slicha, ani ma-ze malé/mele’ah, lo mesugal/mesugelet” – Sorry, I am so full, I just can’t – סליחה, אני מה זה מלא/מלאה, לא מסוגל/ת“Yashavnu ve-achalnu, hitmaléti chips” – We sat and ate, I filled myself with chips – ישבנו ואכלנו התמלאתי צ’יפס“Al titmal’u, tash’iru makom la-ochel” – Don’t get too full, leave some room for the food – אל תתמלאו, תשאירו מקום לאוכל“Al titmal’u yoter midai, yesh harbe ochel” – Don’t get too full, there’s a lot of food – אל תתמלאו יותר מדיי, יש הרבה אוכל“Yow, ma-ze hitmaleti” – Wow, I am so full – יואו, מה זה התמלאתיHa-otobus hitmalé – The bus became full – האוטובוס התמלאOtobus Ha-shabat – The shabbat bus – אוטובוס השבתPlaylist and Clips:Knesiyat Ha-sechel – Hayinu Osim Ahava (lyrics)Ani lo mele’ah – KAN TVMele’im ad efes makom – Filled to capacityIshai Ribo – Ha-nisayon ha-ze (lyrics)Sarit Avitan – Lo Mat’imim (Lyrics on youtube)Shalom Hanoch – Tiyul Le-Yafo (lyrics)Otobus ha-shabat – KAN TV

השבוע מציינים בארץ את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה. בפרק של היום נלמד עוד מילים שבאות מהשורש הזה, זכר.New Words and Expressions:Hu zachar – He remembered – הוא זכרAni zocher ota – I remember her – אני זוכר אותהHu achal – He ate – הוא אכלHu katav – He wrote – הוא כתבHu Halach – He went – הוא הלךHu zocher mashehu/mishehu – He remembers something/someone – הוא זוכר משהו/מישהוZachur li – I remember (“it’s remembered to me”) – זכור לי“Im tizkeri oti, Sivan” – “If you remember me, Sivan” – אם תזכרי אותי, סיווןTizkor! – Remember this, you owe me one – תזכורTizkor, ah? – Remember that, okay? – ?תזכור, אהTizkor she- – Remember that – תזכור שLech tizkor – Go remember – לך תזכורWow, lech tizkor akhshav – Wow, try to remember now – וואו, לך תזכור עכשיוMi zocher? – Who can remember these things? – ?מי זוכר“U-khshitorarti nizkarti ba-chalom” – “And when I woke up, I suddenly remembered the dream” – וכשהתעוררתי נזכרתי בחלוםNizkar be-mashehu – He got reminded of something – נזכר במשהוAh nizkarti – Oh, now I remember – אה, נזכרתיAni zocher otach – I remember you – אני זוכר אותךNizkarti bach – I suddenly thought about you – נזכרתי בךLizkor et – To remember – לזכורLehizakher be- – To be reminded of -להיזכר בZikaron, zichronot – Memory, memories – זיכרון, זכרונות“Adam tsover zichronot kmo nemalim” – A person accumulates memories, like ants – אדם צובר זכרונות כמו נמליםZichrono li-vracha, Zal (acronym) – May his memory be a blessing – זכרונו לברכה, ז”לYizkor am israel – May the people of israel remember – יזכור עם ישראלYom hazikaron lasho’a ve-lagvura – Holocaust Remembrance Day (“Holocaust and Heroism Remembrance Day”) – יום הזיכרון לשואה ולגבורהYom hazikaron lechalaley maarchot Israel u-lnifge-ey peulot haeiva – Memorial day (“Memorial Day for the Fallen Soldiers of Israel and Victims of Terrorism”) – יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבהLehazkir – To remind – להזכירTazkir li – Remind me – תזכיר ליMazkir/mazkira – Secretary – מזכיר/מזכירהZachir – Catchy, memorable – זכירShir zachir – Catchy song – שיר זכירTizkoret – Reminder – תזכורתPlaylist and Clips:Yigal Bashan – Sivan (Lyrics)Uzi Chitman – Ratsiti She-teda (Lyrics)Avraham Tal – Adam Tsover Zichronot (Lyrics)Yizkor – Dan Caner

מה התוכניות לסופ"ש? ומה את מתכננת לשנה הבאה? זה היה מתוכנן? יש איזה תכנונים? היום נסביר איך לתכנן דברים בעברית, ומה להגיד כשקורה משהו לא מתוכנן.New Words and Expressions:Ten li koach – Give me strength – תן לי כוחTochnit – Program, plan – תוכנית“Ha-sha’a shmone, ein li tochniyot” – It’s eight o’clock, I don’t have plans – השעה שמונה, אין לי תוכניותMa ha-tochniyot? – What are the plans? – מה התוכניות“Tiyul, avoda, limudim” – Trip, work, studies – טיול, עבודה, לימודיםTochnit radio – Radio show – תוכנית רדיוTochnit televizya – TV program – תכנית טלוויזיהTochniyot metsi’ut – Reality show – תוכנית מציאות“Lama at mit’akeshet letachnen li ta-chayim” – Why do you insist on planning my life – למה את מתעקשת לתכנן לי ת’חייםLetachnen – To plan – לתכנןTichnun – Planning, designing – תכנוןMa ha-tichnunim le-shabbat – What are the plans for Saturday – מה התכנונים לשבתMa ha-tichnunim la-shana ha-ba’a – What are the plans for next year – מה התכנונים לשנה הבאהMetuchnan – Planned – מתוכנןHa-herayon haya metuchnan – The pregnancy was planned – ההריון היה מתוכנן“Mikriyut mevorechet” – Blessed coincidence – מקריות מבורכתShe’ela ishit – Personal question – שאלה אישיתMa metuchnan le-shabbat – What’s planned for Saturday – מה מתוכנן לשבתTochna – Software – תוכנהHandasat tochna – Software engineering – הנדסת תוכנהTochnat zoom – The Zoom software – תוכנת זוםLama tsarich lilmod tichnut – Why does one needs to learn programming – למה צריך ללמוד תיכנותTo program – Letachnet – לתכנתMetachnet, tochnitan – Programmer – מתכנת, תוכניתןTochen – Content – תוכןTochen ha-inyanim – The table of contents – תוכן הענייניםTchuna – Feature, attribute – תכונהPlaylist and Clips:Mati Caspi – Yom Shishi Chazar (lyrics)Daniel Sergi – Ma Ha-tochniyot (Spoken Word) Josie Katz – Tni Li Lehachlit (lyrics)Herayon lo metuchnan – Unplanned pregnancy (Go to min. 11.30)Tochna – Software Tochnat Zoom – Tutorial Letachnet, tichnut Max Malkiel – Recipes 

צריך הרבה כוחות כדי להתמודד עם החיים, במיוחד בתקופה של מגיפה. הפעם נלמד כל מיני ביטויים חשובים כמו 'אין לי כוח אליו', 'שתפו בכל הכוח', נכיר ביטוי ביידיש, וגם נשמע שיר מפורסם שנכתב בשנות השבעים.New Words and Expressions:Ten li koach – Give me strength – תן לי כוחYesh bi od koach – I still have strength – יש בי עוד כוחEin li koach – I don’t have the energy – אין לי כוחEin li koach elav/eleha – I don’t have energy for him/her – אין לי כוח אליו/אליהYesh lecha/lach koach liftoach et ze? – Are you strong enough to open this? – יש לך כוח לפתוח את זה?Ein li koach le-mischakim – I don’t have the energy for games – אין לי כוח למשחקיםMis’chakim shel koach / mis’chakei koach – Power games – משחקים של כוח, משחקי כוחHetsi ko’ach – “Half power”, disappointing – חצי כוחKoach elyon – Force majeure – כוח עליוןYishar koach – Good job, well done – יישר כוחYishar koach > shokoyach (Yiddish) – Good job – יישכוייח, יישר כוחKoach ha-meshicha – Gravity – כוח המשיכהShatfu be-khol ha-koach – Share with all your might – שתפו בכל הכוחYipuy koach – Power of attorney – יפוי כוחKochot tsava – Army forces – כוחות צבאKochot mishtara – Police forces – כוחות משטרהKochoteinu – Our forces, our soldiers – כוחותינוZe lo kochot – It’s an uneven situation, a mismatch – זה לא כוחותBe-kochot atsmi – On my own, by myself – בכוחות עצמיKochot-Al – Super powers – כוחות-עלAct kochani – Aggressive act – אקט כוחניKochanut – Aggressiveness – כוחנותKoach adam – Human resources (HR) – כוח אדםKochot hashuk – Market forces – כוחות השוקBe-kochot mechudashim – “In regained forces”, revitalized, recharched – בכוחות מחודשיםAni mekave lachzor la-avoda achrei ha-hofesh be-kochot mechudashim – I hope to get back to work with renewed vigor after the holiday – אני מקווה לחזור לעבודה אחרי החופש בכוחות מחודשיםKochot ha-resha – Evil forces – כוחות הרשעPlaylist and Clips:Ariel Zilber – Ten Li Koach (lyrics)Idan Raichel’s Project – Yesh Bi Od Ko’ach (lyrics)Margalit Tsan’ani – Ein li koach le-mischakim (lyrics)Rita – Bo’ (lyrics)Shkoyach – ShtiselRonit Roland – Ha-sipur (lyrics)Yipuy koach – Power of AttorneyMeir Ariel – Laila Shaket Avar Al Kochoteinu (lyrics)Einav Jackson-Cohen – Ze Lo Kochot (lyrics)Itay Levy – Ba-sha’ot Ha-metot (lyrics)Kochot-Al – Super powersAct kochani – An aggressive act

הפעם אנחנו מדברים על להדביק, הדבקה ועל הקשר למילה דבק. רק שנהיה בריאים!New Words and Expressions:Devek - Glue - דבקHu nidbak be-Corona - He was infected with Corona - הוא נדבק בקורונהYesh sham nidbakim - There are infected people there - יש שם נדבקיםHa-im nitan lehidabek me-havilot she-magi’ot mi-sin? - Could we get infected from packages that arrive from China? - ?האם ניתן להידבק מחבילות שמגיעות מסיןLehidabek be-Corona me-havilot - To get Corona from packages - להידבק בקורונה מחבילותLehidabek be-X mi-Y - To get X from Y - להידבק במשהו ממישהוTizaher/tizahari lo lehidabek - Be careful as to not get infected - תיזהר/תיזהרי לא להידבקAni lo rotse/rotsa lehidabek - I don’t want to be infected - אני לא רוצה להידבקLehibadek - To be tested - להיבדקHadbaka - Contagion - הדבקהHayu mikrim shel hadbakot - There were cases of contagion - היו מקרים של הדבקותOtsrim et sharsheret ha-hadbaka - Putting an end to the chain of contagion - עוצרים את שרשרת ההדבקהMikrei hadbaka - Infection cases - מקרי הדבקהLehadbik mishehu be-Corona - To infect someone with Corona - להדביק מישהו בקורונהBa’alei hayim yecholim lehadbik otanu be-Corona? - Could pets infect us with Corona? - בעלי חיים יכולים להדביק אותנו בקורונה“Im ha-devek she-shamarti li ba-megera” - With the glue I kept in my drawer - עם הדבק ששמרתי לי במגירה“Et kol ha-halakim sheli hidbakti hazara” - I glued together all my (broken) pieces - את כל החלקים שלי הדבקתי חזרהHa’atek hadbek - Copy and paste - העתק הדבקHedbek - Collage - הדבקNasa’im - Carriers (virus) - נשאיםAni nose - I carry - אני נושאLaset - To carry - לשאתDavik - sticky - דביקOrez davik - Sticky rice - אורז דביקMadbeka - Sticker - מדבקהLihyot davuk le-mishehu - To be stuck to someone’s back - להיות דבוק למישהוDai lehidabek elai - Stop sticking to my back - די להידבק אלייHu nidbak elai - He’s sticking to me - הוא נדבק אלייZe ts’hok midabek - Infectious laugh - צחוק מידבקMachala midabeket (Coll. medabeket) - Contagious disease - מחלה מידבקתPlaylist and Clips:SWH on SpotifyNidbak be-Corona - KAN TVLehidabek be-X mi-Y - To get infected with X from YHadbaka - KAN TVSharsheret ha-hadbaka - The contagion chainSharsheret ha-hadbaka - The contagion chain (Arabic)Sharsheret ha-hadbaka - The contagion chain (Russian)Mi yachol lehadbik et mi?Jane Bordeau - Kviyot (lyrics)Nasa, nasa’im - CarrierTs’hok midabek

חברו הטוב של האדם בימים אלה הוא המדחום. הוא מודד את חום הגוף שלנו. זו הזדמנות מצויינת לדבר על שורש מד"ד ולשמוע משפטים שיגידו לכם צוותים רפואיים שירצו למדוד לכם את החום. תהיו בריאים!Listen to The Promised Podcast New Words and Expressions:Madchom - Thermometer - מדחום“Anachnu omrim le-kol ha-anashim she-yesh lahem chom…” - We tell all the people who have a fever... - אנחנו אומרים לכל האנשים שיש להם חוםYesh/Ein li chom - I have a fever/I have no fever - יש / אין לי חום“Kshe-at modedet kama ani noten” - When you measure how much I give - כשאת מודדת כמה אני נותןLimdod chom - To check the temperature - למדוד חוםMedidat chom - Temperature check - מדידת חוםTa medida - Fitting room - תא מדידהMedidat chom / Bdikat chom - Checking the temperature - מדידת חום / בדיקת חוםBo ani emdod lecha chom, Boi ani emdod lach chom - Let me check your temperature - בוא/י אני אמדוד לך חוםYesh lecha/lach chom? - Do you have a fever? - ?יש לך חוםMadadta/madadet chom? - Did you take your temperature? - ?מדדת חוםYesh li chom namuch/gavoha - I have a low/high fever - יש לי חום נמוך/גבוה“Ha-yeled ben shloshim, yesh lo chom gavoha” - “The kid who is 30 year old, he’s got a high fever” - הילד בן שלושים, יש לו חום גבוהMadad Dow Jones - The Dow Jones index - מדד דאו-ג’ונסMadad yuli - The month of July index - מדד יוליEfshar limdod? - Could I try it on? - ?אפשר למדודMadadti (madati) et ze - I tried it on - מדדתי את זהMadadt (madadet) et ze - You (f.) tried it on - מדדת את זהEich modedim hatslacha shel ha-shivuk? How do you measure the success of the marketing? - איך מודדים הצלחה של השיווקBi-drom tsarfat nimdedu 40 ma’alot - In the south of France, 40 degrees were measured - בדרום צרפת נמדדו 40 מעלותPlaylist and Clips:Le-kol ha-anashim she-yesh lahem chom - KAN TVYirmi Kaplan - Modedet (lyrics)Ehud Banai - Mahari Na (lyrics)Madad - IndexEich modedim hatslachaNimdedu 40 ma’alotStreetwise Hebrew Ep. #177Streetwise Hebrew Ep. #65

שבועיים בבידוד בבית, זה זמן מצויין לדבר על השורש הזה, בד"ד, ועל מבודד, התבודדות ולהכיר שיר מפורסם של זוהר ארגוב.New Words and Expressions:Ani be-bidud ba-bayit - I am in quarantine at home in Shanghai - אני בבידוד בביתHesger - Quarantine - הסגר“Ne’elatsim lehikanes le-bidud” - We have to get into quarantine - נאלצים להיכנס לבידוד“Ve-im kvar bidud, az she-yihye be-style” - If it’s already quarantine, it should be with style - ואם כבר בידוד, אז שיהיה בסטייל“Anachnu mevudadim me-ha-olam” - We’re isolated from the world - אנחנו מבודדים מהעולם“Aval yesh lanu et ha-teva shelanu” - But we have our piece of nature - אבל יש לנו את הטבע שלנו“Mevudadim” - People who are in quarantine - מבודדיםBayit mevudad - Isolated house - בית מבודדLevoded - To isolate - לבודדBidud - Isolation, quarantine, insulation - בידודHu/hi be-bidud - He/she is in quarantine - הוא/היא בבידודAnachnu nichnasim le-bidud - We’re getting into quarantine - אנחנו נכנסים לבידוד“Bidud hamisha kochavim” - Five star quarantine - בידוד חמישה כוכבים“Ein psharot ba-bidud, ze hayav lihyot barur” - There is no compromise in quarantine, it has to be clear - אין פשרות בבידוד, זה חייב להיות ברורBadad (flowery) - Alone - בדד“Levad, al ha-gag, shabatot ve-hagim” - Alone, on the rooftop, on weekends and holidays - לבד, על הגג, שבתות וחגים“Mi-bdidut ha-anashim hofchim kashim” - Because of loneliness people become difficult - מבדידות האנשים הופכים קשיםMishehu margish boded - Someone feels lonely - מישהו מרגיש בודדHayal boded - Lone soldier - חייל בודדEe boded - Desert island - אי בודדGerev boded(a) - Lonely sock - גרב בודד/הBoded - Alone, single - בודד“Hayo haya panas boded” - once upon a time there was a single streetlight - היה היה פנס בודדKartis boded - Single ticket - כרטיס בודדNotru kartisim bodedim - There are only a few tickets left - נותרו כרטיסים בודדיםLehitboded - To isolate oneself - להתבודדHitbodedut - Seclusion - התבודדותPlaylist and Clips:Lehikanes le-bidud - KAN TVEin psharot ba-bidudZohar Argov - Badad (lyrics)Yehudit Ravits - Shabatot Ve-hagim (lyrics)Ktsat Acheret - Shir Bein Arbayim (lyrics)Hayalim bodedimGerev bodedaHa-tarnegolim - Panas Boded (lyrics)